פסק-דין בתיק עת"א 15955-06-12

זוהי בקשת שירות בתי הסוהר (להלן - שב"ס או המבקש) להורות על המשך החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד למשך ששה חודשים נוספים החל מיום 18.06.12.

1.   המשיב מרצה עונש של אחת עשרה שנות מאסר בגין עבירות אלימות ונשק, החל מיום 15.06.05. הוא מוחזק בהפרדה רצופה מיום 25.03.10, לאחר שבחודש יולי 2009 נעשה נסיון להוציאו מהפרדה ולשלבו באגפים רגילים, אך נסיון זה לא צלח והמשיב הוחזר להפרדה. החזקתו בהפרדה הוארכה על ידי הגורמים המוסמכים בשב"ס ועל ידי בתי המשפט. ביום 20.05.12 הוצאתי מלפניי פסק דין בעת"א 40308-04-12 (להלן - הבקשה הקודמת) במסגרתו הוארכה החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד לתקופה של 40 ימים בלבד, עד ליום 18.06.12, וזאת כדי לאפשר לשב"ס לבחון קיומה של אפשרות קיצונית פחות שיהא בה כדי להשיג את תכלית ההפרדה, כמתחייב מהוראת המחוקק בסעיף 19ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן - הפקודה).

2.   על-פי הנטען בבקשה ובנספח ב שצורף לה - תצהירו של מר מוניר קזיילה, קצין הערכה מחוז צפון בשב"ס, הזהה בנוסחו לתצהיר שצורף לבקשה הקודמת ושנחתם על ידי מר אבגי משה,  מטרת החזקתו של המשיב בהפרדה הינה שמירה על שלומם ובטחונם של המשיב ושל אסירים אחרים, ומניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין בבית הסוהר, כקבוע בסעיף 19ב לפקודה. המשיב הינו, אליבא דמבקש, דמות בכירה בארגון הפשיעה אגבריה-חרירי, ועונש המאסר שהוא מרצה נגזר עליו בגין מעשים שעשה במסגרת פעילותו בארגון. בבקשה נטען, כי מדובר באסיר דומיננטי, המעורב באירועים שליליים רבים, לרבות אירועי דקירה וקטטות.

3.   לטענת המבקש, בהתאם לאמור בפסק הדין בבקשה הקודמת, נבחנה אפשרות להעביר את המשיב לאגף שמור, שלא במסגרת הפרדה, וכן נבחנה אפשרות העברתו לכלא רימונים כפי שביקש. ואולם, "בשל העובדה כי למשיב יריבים רבים, התנהלותו של המשיב בעבר ובשל המידע המודיעיני בעניינו לא ניתן להוציא את המשיב מהפרדת יחיד".

4.   ב"כ המבקש הגישה לעיוני קלסר ובו מידעים מודיעיניים, מטעם שב"ס ומטעם משטרת ישראל, לרבות שתי ידיעות שנוספו לאחר מתן פסק הדין בבקשה הקודמת.

5.   לבקשת ב"כ המשיב, התייצב המצהיר, מר קזיילה, לדיון ביום 20.06.12 והוא נחקר על תצהירו. בהמשך לתשובותיו של מר קזיילה ביקשה ב"כ המבקש להדגיש, פעם נוספת, את מעמדו הבכיר של המשיב בארגון אגבריה - חרירי, שבשלו קנה לו המשיב אוייבים רבים המוחזקים בבתי הסוהר השונים. לדבריה, "הדבר יוצר מורכבות במציאת פתרון שהוא דרסטי פחות מהחזקתו של המשיב בהפרדה". בתשובה לשאלת בית המשפט ביחס למידעים המועטים שהתקבלו בעניינו של המשיב בזמן האחרון, השיבה, כי אם תהיה תקופה ממושכת בה לא יתקבל מידע המצדיק את המשך הפרדתו של המשיב, שומה על שירות בתי הסוהר שישנה את עמדתו. עם זאת, במידע המועט שכן התקבל, כשהוא מצטרף לידיעות שהונחו בפני בית המשפט בדיון הקודם, יש לשיטתה כדי להצדיק את המשך ההפרדה. חרף האמור, הדגישה היא, כי שב"ס בדק, וימשיך לבדוק גם בעתיד, כל אפשרות להוצאת המשיב מהפרדה.

6.   מנגד, טען ב"כ המשיב כי מחקירתו של מר קזיילה ומדבריה של ב"כ המבקש  עולה כי המשיב מוחזק בהפרדה משני מניעים עיקריים : האחד הוא אירוע הדקירה משנת 2009, לגביו לא הוגש מעולם כתב אישום נגד המשיב, אירוע אשר היווה את העילה להכנסתו להפרדה, וכן אירוע נוסף שהתרחש, כך על פי הנטען, עת הוחזק המשיב בכלא רימונים. מאז, למעלה משנתיים, מוחזק המשיב בהפרדה רצופה. הטעם השני, כך ב"כ המשיב, הוא קושי של המבקש למצוא "שיבוץ מתאים" עבור המשיב, נוכח סכסוכים שיש לו, כך לטענת שב"ס, עם אסירים אחרים בבתי הסוהר השונים. מניעים אלה, טוען הוא, אינם יכולים להוות עילה להחזקת אסיר בהפרדה. הוא הפנה לטיעוניו במסגרת הבקשה הקודמת להחזקתו של המשיב בהפרדה, ולדברי בית המשפט זה בפסק דינו, לפיהם החזקת אסיר בהפרדה הינה אמצעי קיצוני, צופה פני עתיד, ואין הוא אמצעי ענישה על פשעי העבר, או על מעשים של האסיר אשר לגביהם ניתן להטיל עליו סנקציות משמעתיות. עוד הוסיף, כי אף העובדה שהמבקש נתקל בקושי למצוא שיבוץ מתאים עבור המשיב, אינה נמנית על העילות הקבועות בחוק לצורך החזקה בהפרדה, וברי כי בהיעדר עילה אחרת, מהעילות המנויות בחוק, על המבקש למצוא פתרון, ואין הוא יכול לגלגל קושי זה לפתחו של המשיב. ב"כ המשיב אף התייחס לפראפרזות שנמסרו לו וטען כי נראה שעיקר המידע המודיעיני נוגע להלכי רוח של המשיב, לקשרים שהוא מנהל עם עבריינים ולשיחות שהוא לכאורה מנהל עבור אסירים אחרים. אין מדובר, כך לטענתו, במידע אשר יש בו כדי להצדיק את הפרדתו של המשיב תקופה  כה ממושכת, וככל שמתארכת תקופת ההפרדה כך צריכה להשתנות נקודת האיזון, ועל שב"ס להצביע על עילה ממשית להמשך ההפרדה. באין עילה כזו, יש להורות על הוצאתו של המשיב מהפרדה.

7.   בפסק דיני בבקשה הקודמת קבעתי כי על-פי מצוות המחוקק בסעיף 19ב לפקודה ובהתאם לפסיקת בתי המשפט, החזקת אסיר בהפרדה הינו אמצעי קיצוני שנועד להגשים תכליות ספציפיות שהוגדרו בחוק, וכי אין לקבל מצב בו החזקה בהפרדה תצא מגדר חריג ותהפוך להיות מעשה של יום ביומו כל אימת שאסיר עובר על נהלי בית הסוהר. עוד קבעתי (בפיסקה 8 לפסק הדין), כי משהצהירה ב"כ המבקש כי משהוחלט על הצורך בהפרדה, לא נבחן עוד קיומה של אפשרות אחרת זולת החזקתו של המשיב בהפרדה. צודק ב"כ המשיב בטענתו כי המבקש לא מילא אחר מצוות המחוקק כי ההפרדה תהא אמצעי אחרון, רק מקום בו לא ניתן להשיג את תכלית ההפרדה בדרך אחרת.

8.   עוד ציינתי בפסק הדין כי לאור האמור שקלתי לדחות את הבקשה הקודמת. ואולם, בחומר המודיעיני שהוגש לעיוני במסגרת אותה בקשה היו שש ידיעות (שמספריהן צויינו בפסק הדין) אשר הגם שאינן מהזמן האחרון, "הן עשויות להצדיק את המשך ההפרדה". משכך, נעתרתי בו לבקשה באופן חלקי והוריתי על הארכת ההפרדה בארבעים ימים בלבד, כדי ש"במהלך תקופה זו יבחן המבקש קיומה של אפשרות קיצונית פחות שיהא בה כדי להשיג את תכלית ההפרדה...".

9.   לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר המודיעיני שהוגש לי במסגרת הבקשה הנוכחית,  באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10.  במסגרת בקשת שב"ס להמשך החזקתו של אסיר בהפרדה, על המבקש להראות, תחילה, כי קיימת עילה מהעילות המנויות בחוק שיש בה כדי להצדיק את המשך ההפרדה, ובהינתן קיומה של עילה כזו, עליו להוסיף ולהראות כי בדק, וחזר ובדק, ושוכנע כי לא ניתן להשיג את תכלית ההפרדה בדרך אחרת שפגיעתה פחותה. אף צודק ב"כ המשיב בטענתו, כי ככל שמתארכת תקופת ההפרדה, גדל הנטל על שב"ס להצביע על טעם של ממש בהמשך ההפרדה. מכאן, שניתן לצפות שיהיה מיתאם בין כמות הידיעות התומכות בבקשה ועוצמתן, לבין משך הזמן בו מוחזק המשיב בהפרדה. אין זה המצב בענייננו.  

11.  החומר המודיעיני שהוגש לעיוני במסגרת בקשה זו אינו כולל אותן שש ידיעות שצויינו במסגרת פסק הדין בבקשה הקודמת, ככאלה שעשויות להצדיק את המשך ההפרדה. תחת זאת הוצגו לי ידיעות אשר רובן המכריע הוא משנת 2009. לחומר צורפו שתי ידיעות חדשות שנתקבלו לאחר הדיון בבקשה הקודמת. ידיעה אחת (המסתיימת בספרות 381) אינה קשורה למשיב, אלא ככל הנראה לבני משפחתו. ידיעה שנייה (המסתיימת בספרות 380) אמנם קשורה למשיב, אולם אין בה, לא כשלעצמה ולא בהצטרפה ליתר הידיעות שהוגשו לי, כדי להצדיק את המשך החזקתו של המשיב בהפרדה. שלוש ידיעות נוספות משנה זו אינן מקימות, אף הן, עילה להמשך ההפרדה. לחומר המודיעיני צורפה אף רשימת סכסוכים שיש למשיב עם אסירים אחרים בבתי הסוהר השונים. הגם שמדובר ברשימה ארוכה, ספק אם נוכח הפיחות במידעים ובהינתן משך הזמן בו מוחזק המשיב בהפרדה רצופה, יש בה כדי להצדיק את המשך הפרדתו. לעניין הקשר שבין משך ההפרדה לעוצמת וטיב המידעים המודיעינים כבר קבע בית משפט זה, מפי חברי הנכבד סגן הנשיא כתילי, כי : " אף שחובתו של שירות בתי הסוהר הנה להגן ולשמור על שלומם וביטחונם של האסירים, המשמעות אינה יכולה להיות כי מילוי החובה יחייב בכל מקרה ומקרה את הפרדת האסיר טעון ההגנה. בעניין שלפניי, לא התרשמתי כי בעת הזו ישנם איומים קונקרטיים על חיי המשיב המחייבים את המשך החזקתו בהפרדה, כדי להגן על שלומו. בהינתן החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד לאורך תקופה כה ממושכת, ראוי יהיה לטפל מעתה והלאה באיומים המופנים כלפיו באופן ישיר על ידי התמודדות עם הגורם המאיים, ולכן סבור אני כי עוצמתו של שיקול זה הלכה ופחתה במידה שאינה מצדיקה עוד להחזיק את המשיב עצמו בהפרדת יחיד, באופן הגורם לפגיעה מרחיקת לכת בזכויותיו" (עת"א 30287-08-10 משטרת ישראל/ שירות בתי הסוהר נ' נעים סעד, ניתן ביום 20.10.10). דברים אלה יפים, בשינויים המחויבים, אף לענייננו.

12.  די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה ולהורות על הוצאתו של המשיב מהפרדה. למעלה מן הדרוש רואה אני לציין, כי אף בפעם הזו לא צורפה לחומר המודיעיני סקירה על אודות הבדיקות שערך המבקש ברמה הארצית לצורך בחינת חלופה פוגעת פחות בעניינו של המשיב,כפי שמצופה היה שיעשה, במיוחד לאור  הדברים שאמרתי בפסק דיני הקודם. בהקשר זה  יצויין, כי מתוך הדו"ח החסוי שהוגש לעיון בית המשפט (סומן מב/1), עולה כי טרם נערכה בדיקה פרטנית בעניין זה, וכי בכוונת שב"ס לערוך אותה רק אם יורה בית המשפט על הוצאתו של המשיב מהפרדה,  הגם שבדיקה פרטנית כזו היתה צריכה להיעשות עובר להגשת הבקשה ולהוות חלק מהתשתית לה.

13.  לאור כל האמור, לא נמצאה לי יותר עילה להורות על המשך החזקת המשיב בהפרדת יחיד, הן משום הפיחות בעוצמת המידעים שהובילו בעבר לקביעה כי קיימת הצדקה להורות על החזקתו בהפרדה, והן משום שהפגיעה בזכויות המשיב בנסיבות המתוארות לעיל איננה עוד מידתית, ואינה סבירה.   

14.  סיכומם של דברים : הבקשה נדחית. עם זאת, כדי לאפשר לשב"ס תקופת התארגנות קצרה לצורך הוצאתו של המשיב מהפרדה ושילובו עם אסירים אחרים, באגף שייקבע על-פי שיקול דעתו של שב"ס, אני מאריך את תקופת החזקתו בהפרדה של המשיב למשך 20 יום נוספים, דהיינו עד ליום 05.08.12.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בפקסימיליה .

ניתן היום,  כ"ה תמוז תשע"ב, 15 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: